שוק הפנסיה עבר מספר שינויים משמעותיים בעשורים האחרונים. בשנת 1995 נוסדו קרנות הפנסיה החדשות הצוברות שמעניקות לכל חוסך פנסיה בהתאם לגובה הסכום אותו צבר. החל משנת 2008 עבור שכירים ההפרשה הפכה לחובה והחל משנת 2017 ההפרשה היא חובה גם לעצמאים. כלומר, כל אזרח במדינה שעובד מחויב להפריש כסף לפנסיה. הרציונל הוא לאפשר לאזרחים שסיימו לעבוד לקבל קצבת פנסיה שאיננה נמוכה מדי ביחס למשכורת אותה קבלו. המונח המקצועי נקרא שיעור התחלופה, כלומר מה היחס בין המשכורת האחרונה של העובד לבין קצבת הפנסיה אותה הוא מקבל. ככל שקצבת הפנסיה קרובה יותר למשכורת אזי שיעור התחלופה גבוה יותר ולהיפך. כמובן שהמצב האידיאלי הוא שיעור תחלופה של 100% כלומר קצבת פנסיה הזהה למשכורת האחרונה שלנו. בפועל, השאיפה (שלרוב לא מתממשת) של המערכת היא להגיע לשיעור תחלופה של 70% המהווה תחליף מספק.
קיימים שלושה רבדים המספקים מענה לתושבי המדינה. הראשון הוא קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי.[1] יחיד מקבל קצבה של 1,535 ₪ וזוג מקבלים 2,307 ₪. מעל סכום זה אפשר להוסיף תוספת ותק של 768 ₪. כלומר עבור יחיד קצבת הזקנה המקסימלית הינה 2,303 ₪. ביחס לשכר הממוצע במשק שעומד על 9,802 ₪ מדובר בשיעור תחלופה של 23.4%. ברור לכל כי סכום זה לא מספק ועל כן קיים הרובד השני שהוא החיסכון הפנסיוני.
בשוק קיימים מספר מוצרים כדוגמת קרן פנסיה/ביטוח מנהלים/קופת גמל. בפוסט זה נתייחס בעיקר לקרן פנסיה. מחקרים שנעשו בתחום על בסיס מודל אידיאלי הכולל את ההנחות הבאות: עבודה רציפה לאורך שנות החיסכון הפנסיוני, כיסוי לפנסיה של כל רכיבי השכר, אי משיכת פיצויים ודמי ניהול ממוצעים, הראו כי שיעור התחלופה המתקבל יהיה 65% לגברים ו- 46% לנשים[2]. כלומר, אם נוסיף את שני המרכיבים ביחד נקבל כי שיעור התחלופה הצפוי לגבר המקבל את השכר הממוצע עומד על 88.4% ולאישה המקבלת את השכר הממוצע על 69.4%. שיעור תחלופה סביר. אולם המחקר של שרית מנחם כרמי ואביה ספיבק העלה כי בפועל שיעור התחלופה [ללא הביטוח הלאומי] הצפוי עומד על 35% לגברים ו- 29% לנשים. זאת מכיוון שההנחות הינן אידיאליות ובפועל אנשים אינם עומדים בהם. כלומר, אם מוסיפים את הרובד הראשון של קצבת הזקנה המקסימלית למספרים החדשים מדובר על שיעור תחלופה של 58.4% לגברים ו52.4% לנשים. לשון אחר, עבור גברים הקצבה שיקבלו בפנסיה תעמוד על 58.4% מהמשכורת האחרונה ואילו לנשים מדובר על 52.4%. המשמעות היא ירידה משמעותית ברמת החיים בזמן הזקנה. לא מזמן כתבתי כיצד ניתן בחמש פעולות פשוטות להגדיל את קרן הפנסיה בצורה משמעותית הנה הקישור. ממליץ להסתכל וליישם בהקדם.
לצורך כך קיים הרובד השלישי, והוא החיסכון הנוסף. חסכון זה יכול להיות במגוון מכשירים: קרן השתלמות, נדל"ן בארץ ובחו"ל, הון שנצבר, קופת גמל להשקעה (כיום ניתן עד 70,000 ₪ בשנה לאדם), השקעות בשוק ההון, כסף מתחת לבלטות וכל אמצעי אחר שבו ניתן לחסוך כסף. כדי לאפשר לנו להזדקן בכבוד אנו חייבים לחשוב על אפיק חסכון זה.
לעניות דעתי, החיסכון בקרן השתלמות מהווה פתרון מצוין ליציאה לפנסיה[3]. כאמור אפיק זה מקבל פטור מסוים ממס הכנסה ופטור ממס רווחי הון. כך, שמשפחה המתכננת את צעדיה כשורה יכולה להחליט שאינה מושכת את קרן ההשתלמות שלה לאחר 6 שנים אלא ממשיכה להפריש לשם כספים ותמשוך אותה רק בשעת הפנסיה. כפעולה נוספת ניתן להעביר את אפיק ההשקעה (בנסגרת קרן ההשתלמות) לאפיק קצת יותר מסוכן המאפשר להגדיל את הרווח לטווח הארוך (ואתו כמובן את הסיכון). חשוב לזכור להפוך בחזרה את ההשקעה לסולידית תקופה מספקת לפני זמן המשיכה הצפוי. אפשרות זאת תספק סכום גבוה שניתן למשיכה בפעם אחת ולא כקצבה המספקת כל חודש סכום נמוך. כך שמי שבוחר באפשרות הזאת צריך לדעת להשתמש בכסף בחוכמה כך שיאפשר לו להשתמש בו לאורך כל תקופת הפנסיה.
אפשרות נוספת כדאית היא רכישת דירה להשקעה המספקת תשלום חודשי של כמה אלפי שקלים. לדוגמא דירה המושכרת ב-2,450 ₪ תעלה את שיעור התחלופה לפי השכר הממוצע בעוד 25%. היתרון בשיטה זאת הוא קבלת הכסף בתזרים חודשי המאפשר שמירה על רמת החיים הקיימת. מי שרוכש דירה להשקעה באמצעות משכנתא לעשרים וחמש שנה, יכול לרכוש את הדירה בגיל 42 ובעת היציאה לפנסיה ייהנה ממלוא תשלום שכר הדירה לאחר סיום המשכנתא כאשר לאורך 25 שנה השוכרים בדירה שלמו עבורו את המשכנתא. בנוסף, לאחר 120 שנה בעל הנכס יוריש לבני משפחתו נכס נדל"ני שימשיך להניב עבורם כסף. בדומה להשקעה נדל"נית בארץ ניתן לרכוש נכסים בחו"ל כאשר במספר לא קטן של מדינות התשואה המתקבלת משכירות עשויה להיות גבוה משמעותית מהתשואה בארץ.
ולסיום אני רוצה להדגיש מספר נקודות חשובות נוספות שעלו מהמחקר של מנחם כרמי וספיבק
- מקובל לחשוב שאחת הבעיות הגדולות בפנסיה היא שיעור דמי הניהול, לטענתם ישנם שני פרמטרים משמעותיים יותר בנוגע לשיעור התחלופה: שיעור ההכנסה המבוטחת הנמוך יחסית וותק תעסוקתי נמוך (כלומר, מספר שנים עבורם מופקדת משכורת נמוך יחסית ביחס למספר שנות עבודה פוטנציאליות).
- פעולה נוספת שמומלץ לעשות היא לאחד את קרנות הפנסיה השונות לקרן אחת. לפי המחקר של מנחם כרמי וספיבק הרי שדמי הניהול עבור חשבונות לא פעילים גבוהים ביחס לחשבונות פעילים. לדוגמא, 82% מהחשבונות הלא פעילים משלמים דמי ניהול מקסימליים על הצבירה.
- הצבירה הממוצעת לחוסך פעיל בגיל 40 עומדת על 159,000 ₪ לגבר ו- 122,000 ₪ לאישה. חלק משמעותי מהפער נובע מכך שהשכר הממוצע של גברים גבוה מהשכר הממוצע של נשים. השכר הממוצע לחוסך פעיל גבר עומד על 8,537 ₪ ולאישה עומד על 6,338 ₪. יחד עם זאת, המחקר מראה כי השכר המבוטח (כלומר השכר בגינו יש הפרשה פנסיונית) אצל נשים עומד על כ- 65% מהשכר ואצל גברים על כ- 52%.
- שיעור דמי הניהול הממוצעים בשוק הם 3% מההפקדות ו- 0.26% מהצבירה.
[1] כל הנתונים מעודכנים ליולי 2018.
[2] המידע המתייחס לקרן הפנסיה אלא אם צוין אחרת לקוח ממחקרם של שרית מנחם כרמי ואביה ספיבק "קרנות הפנסיה החדשות בחינת יחס התחלופה והתנהלות המבוטחים. להלן הקישור
[3] ניתן להפקיד לקרן השתלמות כשכיר כאשר המעסיק פותח קרן השתלמות או כעצמאי. במידה שהנך שכיר והמעסיק שלך לא מאפשר לך לפתוח קרן השתלמות ניתן לחשוב על פתרונות שישכנעו את המעסיק לפתוח קרן השתלמות.